מנעולן בגבעתיים

מה לעשות שקשישים מטבעם לא תמיד זוכרים איפה הם הניחו את המפתח וגם הפיליפינית שלהם לא תמיד זוכרת, כמו שמספר לנו מנעולן בגבעתיים שקוראים לו בשם המאוד מבטיח הרצל.

ומעשה שהיה כך היה. אל החנות של הרצל בגבעתיים הגיעה פיליפינית יחד עם המטופלת שלה בכיסא הגלגלים שהיה דחוף צריך להגיע הביתה כדי לקבל את התרופה שלו ולורנה המטפלת הפיליפינית הנחמדה לא ממש זכרה איפה היא שמה את המפתח ומרוב שהיא הייתה במתח היא פרצה בבכי נוראי בחנות של הרצל המנעולן, שסגר את החנות, שם פתק תיכף אחזור והלך לפרוץ את הדלת של לורנה.

בדרך עזר הרצל ללורנה גם להסיע את כיסא הגלגלים, כי זה לא כזה פשוט להסיע כיסא גלגלים בעיקר בירידות וגם בעליות, זה מאמץ פיזי גדול מאוד שאפשר לחשוב עליו בתור ספורט נחמד אבל לא כשזה קורה לך יום יום.
מה קרה כשהרצל הגיע לדלת הנעולה של לורנה?

היא כבר הייתה ממש לחוצה, הא פחדה שלא יקרה משהו למטופלת שלה עד שהיא תגיע הביתה, והיא נשארה למטה יחד איתה לשמור עליה, כשהרצל המנעולן עלה למעלה וניסה לפרוץ את הדלת.

אבל זה לקח לו בדיוק שנייה. וזה מדוע ? משום שהדלת לא הייתה נעולה כלל, מרוב שלורנה מיהרה לצאת היא פשוט שכחה לנעול את הדלת וגם לא לקחה איתה בכלל את המפתח.

תארו לעצמכם שלורנה לא הייתה זוכרת שהיא בכלל לא לקחה את המפתח, והייתה מגיעה הביתה ומוצאת איזה...גנב קטן. אוי ואבוי.

ובכל מקרה תמיד טוב להשאיר מפתח רזרבי אצל השכנים.